מה ללבוש לצילומי משפחה?

פסים או נקודות, לבוש מחוייט או תחפושת של חד קרן? מה לובשים לצילומי משפחה ואיך לעשות את זה בלי לריב עם הילדים?

באחד מהימים האלו של לקראת סוף החורף, בהם השמים אפורים מדיי וכולם מדוכדכים מיותר מדיי ימי גשם שלא עוברים - קבעתי צילומי הריון וצילומי משפחה בפארק וולפסון.

כשכבר חיכיתי בפארק, רגע לפני שהמשפחה אמורה היתה להגיע למקום - התקשרה אלי האם, וכמעט ובוכה הודיעה שלילדים אין בכלל מצב רוח, לאף אחד מהם אין בגדים יפים והיא תכף מוותרת על כל הסשן, לפני שקורסת מעול ההורמונים והלחץ.

כצלמים, אנחנו נוטים להמליץ על סגנון לבוש ספציפי שנותן תוצאות הרמוניות בתמונות הסופיות. הבעיה, שרב הלקוחות עימם דיברתי - לא נוטים להתלבש בכלל לפי הסגנון הזה, ולרובם אין את סקאלת הצבעים הזו בארון, בטח שלא כשיש בנים במשפחה.

האמת היא? שגם לילדים שלי אין כמעט בגדים בצבעי פסטל רכים ורב הזמן הם יעדיפו טרנינג נח על פני ג׳ינס או חולצה מחוייטת. זו גם הסיבה שהאמירה "אין לי מה ללבוש" מהמצולמים לא מכניסה אותי ללחץ. משלבים שוחד קל עם מה שהילדים רוצים ללבוש (כן, גם אם זה ואנזי של פיל או את התחפושת של בטמן ששלפו מארגז הצעצועים) וכמו בכל דבר בהורות - בוחרים את המלחמות שלנו. לצילומי משפחה עדיף להגיע כשהילדים זורמים, בתנאים שלהם, מאשר לבזבז אחר כך אחר צהרים שלם על ילד בוכה או מקטר.

כשהמשפחה הגיעה בסופו של דבר, כולל ההריונית ההורמונלית, אחרי ששוחחתי ברוגע עם האם ואמרתי להם בדיוק את כל זה - קיבלנו צילומים מקסימים וצבעוניים, עם ילדים מנשנשי שוקולד (הרי אמרנו שוחד), לבושים בשלל אביזרים ותחפושות צבעוניות שרק הוסיפו לתוצאה הסופית, למרות היום האפור וההתחלה הקשוחה.

אני לא פרסומת לאיקאה, אינני משפחה לדוגמא ולא מצפה לאף אחד ממשפחות שבאות אלי להיות מדוגמת כקטלוג מהוקצע. עבורי, כשאני מסתכלת על התמונות שלנו אחורה, הזכרונות הכי טובים הם של הצחוק, המגע והשטויות שעשינו יחד. וזה בדיוק מה שאני רוצה שתקחו אתכם לצילומי המשפחה שלכם - החוויה של היחד, מתועדת בכיף ואווירה רגועה.

אפילו אם הילדה מחליטה לבוא לבושה בפיג׳מה.