כמו כולם, גם אנחנו מצאנו את עצמנו סגורים פתאום בבית - בין סגר לסגר ומבידוד לבידוד. הגעגוע שלי לצילום לא הפסיק להציק לי, עד שהחלטתי לעשות פרוייקטים יומיים  - צילום עצמי וצילומי המשפחה.

​

​

​

​

היתי נערה שמנה.

וכך נאלצתי להתמודד עם כל מה שילדים שמנים עוברים - לגלוג, קושי במציאת בגדים שלא בחנויות עם בגדים כעורים לנשים, בדידות כשכולם סביבי התחילו להתחלק לזוגות...

התחלתי לחקור את האנורקסיה והחלטתי שזו תהיה החתימה שלי עם השטן - אני מקבלת את הרזון, יחד עם המחיר של המחלה.

לא ידעתי, או לא רציתי לדעת לאיזה מסע מטלטל אני נכנסת.

מלחמה שאין בה שורדים.

אחת הגרסאות במיתולוגיה היהודית מספרת כי לא סתם סיפור בריאת האדם מופיע פעמיים בספר בראשית.

​בפעם הראשונה לא היתה זו חווה שנוצרה לאדם אלא לילית.

היא, שלא רצתה להיות ה"עזר כנגדו" סולקה מגן העדן, ובפולקלור נתפסת כדוגמא לאשה הלא מהוגנת, השדה שפוגעת בצאצאים וילדים.

במהלך השנים נוצרו מיני קמעות כדי להגן מפניה, בהם, החוט האדום.

בעוד שבמקור סיפורו של דדלוס ואיקרוס הוא משל לאי לקיחת סיכונים, בשבילי הוא סיפור של אובדן.

עלילה המתארת את חוסר השליטה שלנו כהורים.

הבנים שלי למדו במסגרות כבר בגיל צעיר שורוד זה רק לבנות ובנים לא לובשים שמלות, מה מבנה הגוף ה"נכון" ומה כמות השיער הרצויה כדי שלא יצחקו עליך.

כל כך הרבה סטנדרטים שהתרגלנו לראות כ"נורמלים".

​

אבל מה אם לא?

כולנו גדלנו על סיפורי המיתולוגיה.

אלים מפונקים, הרקולס רב מעללים ונשים מפלצות - שמאחוריהן סודות על מעמד האשה, פגיעה ונקמות.