איקרוס

In November 2012 I had a stillbirth.

 Within a day, from being pregnant I became Gabriel's mother, the bird who flew away from me without me getting to know him.

While originally the story of Daedalus and Icarus is an allegory for not taking risks, for me it is a story of loss.

A plot depicting our lack of control as parents.

And yet, with all the pain and fear, there is no choice but to release them, let them spread their wings and fly.

And I? I can only hope that they land safely.

 

When Daedalus finished building the labyrinth, King Minus imprisoned him and his son Icarus in a tower, so that no one will know the secrets of the maze.

Daedalus created wings from bird feathers and wax so that he and his son could escape.

Before they began to fly, the father warned his son not to fly too close to the sun, nor too close to the sea, fearing that the hot sun would melt his wings. But as they began to fly, the reckless Icarus got excited about the flight and began to soar into the sky, forgetting his father's warnings.

The heat of the sun quickly melted the wax off his wings, and Icarus fell into the sea and died.

בנובמבר 2012 עברתי לידה שקטה.

תוך יום הפכתי מהריונית - לאמא של גבריאל, הציפור שהתעופפה ממני בלי שזכיתי להכיר אותה.

בעוד שבמקור סיפורו של דדלוס ואיקרוס הוא משל לאי לקיחת סיכונים, בשבילי הוא סיפור של אובדן.

עלילה המתארת את חוסר השליטה שלנו כהורים.

ועדיין, עם כל הכאב והפחד,

אין ברירה אלא לשחרר אותם, שיפרשו כנפיים ויעופו.

ואני? אני רק יכולה לקוות שינחתו אחר כך בשלום.

משסיים דדלוס לבנות את הלבירינת, המלך מינוס כלא אותו ואת איקרוס בנו

במגדל, כדי שאיש לא יידע את סודות המבוך.

דדלוס יצר כנפיים מנוצות הציפורים ושעווה, בכדי שהוא ובנו יוכלו להמלט.

לפני שהחלו לעוף, הזהיר האב את איקרוס לבל יגביה לעוף ויתקרב לשמש, מחשש שהשמש החמה תמיס את כנפיו.

אבל משהחלו לעוף, איקרוס הפזיז התלהב מהתעופה והחל להתרומם למעלה, כשהוא שוכח את האזהרות של אביו.

חום השמש המיס במהירות את השעווה של כנפיו, ואיקרוס נפל מטה לתוך הים ומת.

איקרוס ודדלוס
איקרוס
הטביעה
ציפור שבורה
איקרוס במים
האובדן
דדלוס
הנפילה