סיכמנו שזהו, כולנו תקועים בבית וכמה פעילויות עם גלילי נייר טואלט כבר אפשר לעשות?
מה עכשיו?
עכשיו הזמן להתחיל לצלם את הילדים. היום, כשרובנו בעלי טלפונים שלא יורדים באיכותם ממצלמות, לפחות עבור הצלם החובב, אין מניעה מליצור עימם זכרונות מיוחדים שבזמן אחר אולי אין ככ זמן להערך אליהם.
קודם כל, חישבו עם הילדים על קונספט שיהיה להם כיף להיות חלק ממנו. ילד שנגיד לו סתם לחייך למצלמה סביר שלא יפנה אלינו אפילו מבט, אבל ילדים שנזמין אותם להיות אינדיאנים עם קשתות שעשו בעצמם, או ילדי פרחים (כאלו של טבע או של שנות השבעים, מה שהולך אצלכם בבית) – יהפכו את סשן הצילום למשחק מהנה ולרב גם ירצו מעצמם לעשות פוזות משעשעות למצלמה.
איך מתחילים? מחפשים רעיונות בפינטרסט או מכינים סרט לראש מנייר/כל חומר גמיש אחר ועליו מדביקים את מה שהחלטנו להיות – נוצות, פרחים, כוכבים... אומנם פורים כבר מאחורינו, אך אין זה אומר שאי אפשר להמשיך ולברוח לעולם הדמיון. יש לכם צבעי פנים או איפור שאפשר לבזבז? תוסיפו עוד צבע לפרצוף, גם שלכם, ועכשיו רק חסר סדין או אביזרים אחרים ממה שיש בבית כדי להפוך סופית לדמות אחרת.
עכשיו מחפשים מקום מואר – עדיף עם הרבה אור טבעי, ליד חלון מרפסת למשל, על מיטת הילדים או על המיטה שלכם. חדר בעל קירות וריהוט בהיר, יהיה מוצלח מחדר מוכהה. אם בטבע נרצה לצלם בשעות האור המוקדמות\שקיעה הרי שבבית דוקא שעות האור החזק הכי מתאימות לתאורה טבעית ויפה שתיתן צללים רכים, במיוחד אם יש וילונות בהירים שיצרו מיסוך מעודן לקרני השמש.
כשאתם מתחילים לצלם, נסו לחשוב על "חוקי הצילום" היבשים – לשמור שהתמונה תהיה ישרה, לצלם את הילדים מהגובה שלהם (כך שאם הם עומדים על הרצפה, להתכופף אליהם), לשחק עם מהירויות הצילום – היום ברב הטלפונים יש הגדרות מתקדמות להאטת תמונה\צילום מהיר – תגידו לילדים לקפוץ ותפסו אותם באויר. שימו לב למיקום של הילד בתמונה – צרו תקריב לכל מיני אזורים מיוחדים (כף יד, אביזר של התחפושת) וכן תמונות מרחוק, עפי חוקי הקומפוזיציה הקלאסית.
על קומפוזיציה (בניית מיקום בתמונה בצורה הרמונית) אכתוב פוסט נוסף בהמשך, אך כרגע יכולה להמליץ על חוק השלישים (חלוקת התמונה לתשעה ריבועים והצבת הדמות הראשית שלנו בנקודת מפגש הקוים), לשים את הדמות במרכז וכן לשחק עם זויות צילום מיוחדות – מלמעלה כשהילד מביט אליכם, מלמטה וכן הלאה.
שתפו אותי במה שיצרתם, מצפה לראות.
