top of page
תמונת הסופר/תקרינה גליקין יערי

מטיילים ומצלמים – חלק ב', גליל עליון וגולן


בשבתות אנחנו משתדלים לקום מוקדם, לארוז תיק עם מים, אוכל וכמובן מצלמה ולצאת לדרך.

הילדים לא תמיד מרוצים מהעניין, אבל למזלנו התברכנו בחברים טובים שגם הם חובבי טיולים (וילדים) ובמגוון רחב כל כך של מקומות טיול – שאיכשהו בסוף הכל תמיד מסתדר לטובה.

ואם לא, מבטיחים גלידה בסוף המסלול.

אני תמיד מחפשת אתרים שיתנו לי זוויות מיוחדות לצילום וכמובן כאלו שיתיאמו לגיל הרך, כי אחרת נבלה את מרבית המסלול בילד או שניים על הכתפיים. העדפה שלנו, במיוחד בקיץ היא לשלב מסלולים עם מים, כמה שאפשר.

החסרון היחיד הוא כמובן שאנחנו לא היחידים ולכן אני תמיד ממליצה להגיע מוקדם ככל האפשר, אחרת תאבקו עפ כל עם ישראל על כל שלולית.


עין תינה, הנקרא גם עין נוטרה, הוא מעיין הנמצא בשיפוליה המערביים של רמת הגולן, נובע מבין שכבות של אבני בזלת, ופורץ למטה כמפל, באמצעות צינורות מלאכותיים, עד שנדמה שהמים פורצים מהסלע.

אפשר לשכשך במעיינות של תחילת המסלול לצד חורשת אקליפוטוסים, להמשיך בהליכה בנחל דרך צמחיית נחלים, ולטפס עד להפתעה של סוף המסלול, היא המפל, או נכון יותר מקלחת של מספר מפלים שמשפריצים מהצינורות, מול הנוף המרהיב של עמק החולה.

קצת אחרי שעוברים את צומת מחניים, בפניה שלא נראית מבטיחה במיוחד יש מסלול יפיפיה עם מפל וברכות מים נפלאות. ניתן לחנות בחניון החיצוני וללכת כעשר דקות עד לתחילת המסלול, או לבעלי רכבי השטח אפשר להתקרב ממש עד לבריכות עצמן – כך או אחרת, כבר מההתחלה עוברים במים, ממליצה לבוא בנעליים מתאימות.

את המסלול אפשר לעשות בשני כיוונים – בדיעבד היה כדאי להתחיל את העליה במים ולרדת דרך ההר ולא כפי שעשינו. הגענו בשעה מאוחרת מדיי והעליה בחום היתה קשה לקטנים ולמבוגרים שבחבורה, אם כי לא בלתי אפשרית. את הצד השני עשינו דרך המפל והמים הזורמים מטה. בשעה הזו (לקראת 11) כבר היה עומס בלתי נסבל של אנשים והיה צורך לחכות לפעמים את שזרם האנשים יפסק כדי להמשיך ולרדת במעברים הצרים. מזל שהכל מלא צמחיה, צל ומי מעיין קפואים – כך שגם העמידה במקום נעימה עד כמה שאפשר.

למטה, בתחתית המסלול נמצאות הבריכות הגדולות (והקרות מאוד!) – כיף ענק לתבול בהן אחרי ההליכה ולאחר מכן למצוא פינה מוצלת בצד לפיקניק.





שְׁמוּרַת גַּמְלָא היא שמורת טבע ואתר ארכאולוגי במרכז רמת הגולן, כ-20 קילומטרים דרומית לקצרין.

בשמורת הטבע שני נחלים: נחל דליות ונחל גמלא, שלאורכו שוכן המפל האיתן הגבוה ביותר בארץ ישראל, מפל גמלא (51 מטרים גובהו). עוד נמצאים בשמורה שדה דולמנים שבו כ-700 דולמנים, מושבת הקינון הגדולה ביותר בישראל של נשרים.

גמלא הוא מסוג המסלולים היפים בכל עונה – הנוף והטבע משתנים ומנצבעים אחרת בכל פעם.

המקום לא מוצל כמעט, למעט מספר נקודות עצירה מקורות – כך שתתארגנו היטב עם כמות גדולה של מים, כובעים וכן הלאה. המסלול למפל לא קשה במיוחד, אבל דורש הליכה בשטח. זה שווה את זה לגמרי, כשמגיעים למפל העצום ובדרך אפשר למצוא המון צמחייה מיוחדת ובעלי חיים.

מהמפל המשכנו לשביל הנשרים וטאפילו זכינו לראות אחד או שניים עטים מעלינו.

היות והגענו ביום חם והילדים כבר היו עייפים, ויתרנו על השביל הקדום (כקילומטר הליכה, אבל במעלה הר, כשעתיים סהכ). יחד עם זאת, התצפית אל הגבעה פשוט עוצרת נשימה ומספיקה בפני עצמה.

מי שרוצה להתקרר אחרי המסע, יכול לנסוע משם למג'רסה (כ-15 דקות) ולעשות את מסלול הצעידה במים.




תל דן הוא אחד המקומות הכי אהובים עלי – היתי מבקרת שם באופן קבוע כילדה, והיום עם המשפחה שלי.

מעבר לטבע המרהיב, במקום שרידי התיישבות מתקופות שונות בהיסטוריה. לאתר כמה מסלולים – כולם מתאימים לילדים. אני ממליצה לא לקצר וללכת ישר לבריכת השכשוך, אלא לעשות קודם את הטיול השלם, יחד עם ביקור ב"עץ פו הדב" שילדים מתים עליו (והוא גם חגיגה לצלמים). לאחר מכן תסיימו בבריכה ותתכונו לשחק במים המאוד מאוד מאוד קרים (או לעמוד בחוץ ו... לצלם).







פארק הטבע והצפרות אגמון החולה, נמצא בליבו של עמק החולה. העמק, המוקף ברכסי הרים – רמת הגולן ממזרח, רכס נפתלי ממערב, ממוקם במרכזו של השבר הסורי-אפריקאי, המהווה אחד מצירי נדידת הציפורים החשובים ביותר בעולם. בכל עונת נדידה (סתיו ואביב), חולפות מעלינו למעלה מחצי מיליארד ציפורים נודדות. אלפים מהן נשארות באגמון בתקופת החורף, ואחרות בוחרות לקנן בעונות האביב והקיץ.

אני בספק שיש מישהו שטרם מכיר את האגם, אבל מה שאולי לא כולם מכירים זה את הסיור בעגלת המסתור. סיור מודרך בעגלה הרתומה לטרקטור, המאפשר תצפית קרובה על הציפורים ובעלי החיים בסביבתם הטבעית באגמון החולה. הסיור בתוך שטחי האגמון.

שווה להרשם לסיור מוקדם ככל האפשר (אנחנו הינו עם קבוצה ממש לקראת זריחה) – אז רואים את הטבע מתעורר, אל בין הערפילים הקוסמים של העמק. אם אתם מגיעים בחורף, תתכוננו לבקרים מאוד קרים – אם כי עם צאת החמה מתחמם מהר מאוד ולאחר העגלה אפשר להמשיך את הטיול הרגלי סביב האגם.

מייטיבי לכת מוזמנים לצעוד, אחרים יכולים לשכור אופניים או רכב גולף.

אף על פי שהעונות ה"חמות" של האתר הן בתקופות נדידת הציפורים, הוא יפה ומזמין בכל עונה ולטעמי שווה ביקור אם אתם באזור.





אז לאן אתם נוסעים בשבת הקרובה?

45 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page